בתחילת דרכי צילמתי אנשים ברחוב, בשוק, באוטובוס.

להסתובב ברחוב, ולנסות לצלם מצבים, צילומי חטף של אנשים במצבים שונים.

לא הייתי ממוקד בצילומי הרחוב. כלומר , לא חיפשתי דמויות מסוימות או מצבים מסוימים. 

צילמתי הכול. כל שראו עיניי ברחוב.

מכיוון שכצלם רחוב לא תמיד הרגשתי  בנח להפתיע אנשים עם מצלמה מול הפנים.

התחלתי להתמקד אט אט, בצילום שהוא יותר אישי, ללא אנשים. צילומים מתוך חלון הבית שמשקיף על גן ילדים, משיכה בלתי מוסברת לצלם דגל ישראל, צילום בתוך בית הכנסת,

תוך כדי הליכה אגבית ברחוב, 

דרך העינית של המצלמה ליצור קומפוזיציה של משטחים שמתחברים, כתמי אור, לראות דבר מתוך דבר ועוד.